יום שלישי, 26 באוגוסט 2014

"עבודות ויקידמיות" בוויקיפדיה - מה זאת המילה המוזרה הזאת?

לוגו המיזם. מקור ויקיפדיה יוצרת Itzuvit
התחלתי לערוך בוויקיפדיה ב-3 במאי 2009. הערך הראשון שהעליתי היה על "מגילת ון אמון". המגילה היא מסמך היסטורי מהמאה ה-11 לפנה"ס על גבי פפירוס, המספר את סיפור מסעו הימי של כוהן אמון ממצרים לעיר גבל שבלבנון. בחרתי לכתוב את הערך הזה כי זאת הייתה עבודה שהגשתי באוניברסיטה כמטלה אקדמית בעת לימודי ארכאולוגיה, עליה קיבלתי ציון גבוה ולא היה ערך על המגילה בוויקיפדיה.
בדיעבד מה שכתבתי היה מה שבוויקיפדיה קוראים לו היום "עבודה ויקידמית" שהוא כתיבת ערך כמטלה אקדמית, כשהעבודה במקום להישלח למרצה על גבי מסמך וורד ולהישכח לאחר מכן במסגרת תיקיה נידחת במחשב של הסטודנט, מועלית במסגרת שיתוף פעולה בין הוויקיפדיה העברית לאקדמיה, כערך.

קצת היסטוריה

שיתוף פעולה זה החל בסוף שנת 2005, כשנתיים לאחר שהוויקיפדיה העברית החלה להיכתב. היוזמה הייתה של פרופ' עוזי וישנה, פרופסור למתימטיקה באוניברסיטת בר אילן שעורך בוויקיפדיה. הוא יזם כתיבת ערכים לסטודנטים שלו לתואר שני בשנת הלימודים תשס"ד בקורס בשם "תורת המספרים האלגברית" במסגרתו נכתבו אולי 3-2 ערכים. הערך משפט היחידות של דיריכלה שנכתב במסגרת הקורס עלה בנובמבר 2005. בדצמבר 2006 לקראת קורס נוסף, פתח עוזי בוויקיפדיה את הדף ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות. הדף הזה הגדיר את תהליך שיתוף הפעולה בין הוויקיפדיה העברית והאקדמיה. בשלב זה עדיין לא נפתחו דפים ספציפיים לכל מיזם שקישרו בין הערכים השונים שנכתבו במסגרתו.
בדצמבר 2006 נפתח לראשונה דף מיזם ספציפי בקורס ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/דיני נזיקין - האוניברסיטה העברית במסגרתו נכתבו 59 ערכים. מיזם זה זכה לפרסום באתר העיתון "הארץ" בכתבתו של ליאור הנר מה-11 בדצמבר 2006 פרויקט משותף לאונ' העברית ולוויקיפדיה. זה היה שיתוף הפעולה הגדול הראשון בין האקדמיה לוויקיפדיה העברית. ביולי 2007 פתח עוזי דף הנחיות ספציפי במרחב המשתמש שלו בוויקיפדיה משתמש:עוזי ו./הנחיות לסטודנטים לסטודנטים בקורס "אלגברה קומוטטיבית מתקדמת". בהמשך הצטרפו אוניברסיטאות ומכללות נוספות לשיתוף הפעולה, ועד עתה, אוגוסט 2014 השתתפו במיזם הגופים האקדמאים הבאים:
ד"ר אורי אמיתי, מציג את המיזם בפני סגל
הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה.
צלמת חנה יריב ברישיון Cc-by-sa-3.0

ברוב האוניברסיטאות והמכללות שיתוף הפעולה נעשה במספר פקולטות וקורסים, בחלקם שיתוף הפעולה נמשך כבר מספר שנים, כשבכל שנה הסטודנטים באותו קורס או תוכנית כותבים ערכים כמטלה אקדמית.
הסטודנטים בקורס ויקי-רפואה באוניברסיטת תל אביב.
 מקור ויקישיתוף, הצלמת שני אבנשטיין ברישיון Cc-by-sa-3.0
שינוי גדול במיזם התרחש בסוף שנת 2011, לאחר שהחל שיתוף הפעולה הגדול בין הוויקיפדיה לפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה במיזם ויקיפדיה:עבודות ויקידמיות/מדעי הרוח - אוניברסיטת חיפה. האוניברסיטה יצאה ב-7 בנובמבר 2011 עם הודעה לעיתונות "‏ויקיפדיה באקדמיה ". ראו גם את כתבתו של יונתן הללי באתר NRG ‏"אוניברסיטת חיפה: הסטודנטים יחויבו לכתוב ערכים לוויקיפדיה". במסגרת מיזם זה השתתפו עד כה 21 קורסים בחוגים שונים, והועלו 177 ערכים למרחב הערכים מתוכם כמה הפכו לערכים מומלצים ועוד 18 ערכים נכתבים במסגרת טיוטה. באותה עת כדי להקל על הסטודנטים והמרצים, הורחבו גם דפי העזר של המיזם ונכתבו מדריכים שונים ששולבו בדפי ההנחיות. לאחר מכן התגברו שיתופי הפעולה עם האקדמיה. שינוי גדול נוסף התרחש בשנת 2013 בקורס בבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. הקורס במסגרת סמסטריאלית נפתח ביוזמתה של שני אבנשטיין. בקורס למדו 62 סטודנטים איך לערוך בוויקיפדיה, וכתבו במשך שנה 128 ערכים בתחום הרפואה. בקורס זה השתתפו כמרצים אורחים ויקיפדים מנוסים שהעבירו הרצאות בנושאים שונים הקושרים בעריכה בוויקיפדיה ובהתנהלות במסגרת הקהילה.

איך זה נולד ומתנהל

היוזמה ליצירת שיתוף פעולה עם האקדמיה יכול להתחיל מהוויקיפד שיוצר קשר עם האוניברסיטה/מכללה או מהמרצה שרואה בוויקיפדיה פלטפורמה טובה להעלות ערכים שיעבירו מידע איכותי לציבור, ויגבירו את הנראות הציבורית של הנושא שהם חוקרים. באוניברסיטת בן גוריון פועל ויקיפד באר שבעי דני וקס שעד כה יזם שיתוף פעולה ב-7 קורסים בחוגים שונים. בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה, היוזמה נולדה אצל ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית שחשב שכתיבת ערך בוויקיפדיה היא דרך טובה שבה האקדמיה יכולה לתרום לציבור. הוא צרף אליו את פרופסור גיא בר עוז מהחוג לארכאולוגיה. אני שמעתי על הרעיון של אורי אמיתי ופניתי אליו והצעתי את עזרתי בהדרכת סטודנטים ובלווים בתוך הוויקיפדיה. וכך זה נולד במזל ובברכה המיזם כשהנהלת האוניברסיטה נותנת את ברכתה.
יש מיזמים כמו המיזמים של ד"ר עמוס בר-דע בביוננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וננוטכנולוגיה בHIT מכון טכנולוגי חולון שבהם המרצה עושה את הכל, הוא מדריך את הסטודנטים, פותח את דף המיזם ומלווה את הסטודנטים בתוך הוויקיפדיה.
במיזמים שבהם שותפים וויקיפדים פעילים, המתכונת של התנהלות המיזם (עם וריאציות) היא: הוויקיפד מגיע לקורס ונותן הדרכה לסטודנטים של שתי שעות אקדמאיות לפחות, שבו הסטודנטים לאחר שנרשמו לוויקיפדיה, לומדים טכניקת עריכה בסיסית. לאחר מכן הם מונחים להעלות את הערך כטיוטה במרחב המשתמש. בטיוטה ניתן לכתוב ערך מושלם בסביבה מוגנת. הוויקיפד מוביל המיזם (לעתים בעזרת וויקיפדים נוספים) מלווה את הסטודנטים בתוך הוויקיפדיה, עובר על הטיוטות ומעיר הערות שעיקרן עריכה ועיצוב לפי כללי העריכה בוויקיפדיה. הטיוטה מועברת למרצה לצורך אישורו, ולאחר שהוא מעיר את הערותיו, הסטודנט מתקן. הערך עובר למרחב הערכים רק לאחר שהמרצה אישר את העברתו. כשהערך במרחב הערכים, מונחת בדף השיחה של הערך תבנית מטלה אקדמי שבו מצויין שם הקורס , הפקולטה והאוניברסיטה במסגרתו נכתב הערך.
המיזמים המובלים בתוך הוויקיפדיה על ידי וויקיפדים זוכים גם לסיוע ועזרה של עמותת ויקימדיה ישראל.

יחודו של המיזם ומה הלאה


כפי שסיפרתי לכם למעלה, הערך הראשון שהעליתי הייתה עבודה אקדמית שכתבתי בשנת 2005, ששכבה אצלי בתיקיה במחשב. אני כתבתי, המרצה קרא וזהו. מאז שהעליתי את הערך ב-3 במאי 2009 למרחב הערכים צפו בערך בממוצע 3 צפיות ביום שזה כ-5,600 צפיות עד היום. זה נותן לי הרגשה מאוד טובה וזאת גם ההרגשה של הסטודנטים, אני יודעת זאת כי אני נוהגת לשאול אותם להרגשתם ולתחושת החוויה שלהם לאחר שהערך עלה למרחב הערכים. סטודנטית מהחוג להיסטוריה כללית שהיא מורה של תלמידי בית ספר יסודי סיפרה לי, שהתלמידים שלה מאוד גאים בה על הערך שהיא כתבה. סטודנטית אחרת במסגרת "התוכנית ללימודי נשים ומגדר" בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה שכתבה את הערך סיווה על איגוד עובדים לנשים עניות בהודו, כתבה לי בסיום העבודה "תודה חנה. זה היה תהליך מרתק ומאתגר עבורי. מקווה שאכתוב עוד כמה ערכים בתחום שמעניין אותי."
לוגו דלפק היעץ
בספריית אוניברסיטת חיפה
מקור ויקיפדיה יוצר Eitan96


איני יודעת מה התוכניות העתידיות בנושא של הוויקיפדים האחרים והמרצים באוניברסיטאות השונות. אני מתכוונת להרחיב בשנה הבאה לקורסים נוספים בפקולטה למדעי הרוח, וכן יזמתי שיתוף פעולה עם שתי מכללות נוספות לכתיבת ערכים בארכאולוגיה (מי שמכיר אותי, יודע שזה הנושא הקרוב ללבי :)). אני מעריכה שיש יוזמות נוספות בדרך, ובנוסף יימשך שיתוף הפעולה הקיים היום במיזמים השונים.
ייחוד נוסף במיזם הוא שמשתתפים בו גם סטודנטים ערבים הכותבים ערכים בוויקיפדיה העברית. בוויקי-רפואה באוניברסיטת תל אביב, כמחצית מהסטודנטים שכתבו, שפת אמם היא ערבית. חלק גדול מהסטודנטיות בלימודי נשים ומגדר באוניברסיטת חיפה, הן סטודנטיות ערביות. הן כותבות ערכים על דמויות של נשים פמיניסטיות ופורצות דרך בעולם הערבי. לרשותם עומדים מקורות בשפה הערבית, ובכך הן מנגישות את המידע החשוב הזה לקורא בשפה העברית. ראו למשל את הערך אינג'י אפלטון על ציירת ופעילה פוליטית ופמיניסטית מצרית. פעמים רבות הערך בעברית טוב ומשובח הרבה יותר מהערך בוויקיפדיה הערבית.

בנוסף, בשנת הלימודים הבאה ייפתח בספריית אוניברסיטת חיפה דלפק יעץ לסטודנטים בנושא עריכה בוויקיפדיה. אני אאייש את הדלפק הזה. הספרייה שריינה עבורי חדר קבוע שבו אפגש עם סטודנטים שיירשמו מראש, ואדריך אותם הדרכה נוספת בוויקיפדיה בהתאם לצורך.

הכל נשמע נפלא, אז למה בכל זאת יש כאלה שמבקרים את המיזם


ב-13 באוגוסט 2014 העלתה העיתונאית טלי חרותי-סובר פוסט שתקף את המיזם בבלוג שלה "האקדמיה החדשה: האם סטודנט צריך לקבל ציון על כתיבת ערך בוויקיפדיה? שבו העלתה טענות שונות רובן שגויות מאד על המיזם. עכשיו אתם זוכרים את הטרולים מהפוסט הקודם? אז הנה עוד תוצאה של פעולתו המזיקה של הטרול. שוחחתי עם חרותי-סובר עוד בחודש יוני, ומיד לפי סגנון שאלותיה שאלתי אותה האם היוזמה לשאלותיה מקורן באחת הטרוליות הידועות בוויקיפדיה העברית. היא הכחישה זאת. אבל משהפוסט עלה וקראנו את הטקסט, היה ברור לי ולוויקיפדים רבים נוספים, שאלה ניסוחיה של אותה טרולית. חבל רק שעיתון הארץ שידע לתת במה יפה למיזם בשנת 2006, נתן עתה במה לפוסט כה שגוי שכלל והאשמות לא רציניות שהוכיחו שלא נעשה כאן כל תחקיר רציני.

את התגובות של הוויקיפדים וההתייחסות לפוסט הזה תוכלו לקרוא בוויקיפדיה בבפסקה "הארץ" - בלוג לאנשים טיפשים". בנוסף אני ממליצה גם לקרוא את תגובתו של ד"ר אורי אמיתי בבלוג שלו בפוסט: אקדמיא חדשה: כן בהחלט  שנכתב ב- 17 באוגוסט 2014. 
ואם אתם מחפשים להגיב בפוסט של טלי חרותי סובר, תראו שאין אפשרות כזאת, כי לאחר שהטרולית הגיבה שם בשמות שונים כולל שמות של וויקיפדים מוכרים ותקפה את הוויקיפדיה העברית והוויקיפדים, נעשתה פניה לעיתון הארץ שבחר להסיר את כל התגובות מהבלוג (תודה לעורכי העיתון שהבינו שזה מה שנדרש לעשות), כי זה מה שקורה כשמשתפים פעולה עם טרולים.
ולמבקרים הנדירים אני אומרת, ואף על פי כן נוע תנוע. התוצאות הנפלאות של מיזמי כתיבת ערכים כמטלה אקדמית מדברים בעד עצמם, וכן ירבו וכן יפרצו.

Some information in English

If you are curious but can not read Hebrew, you can find information about  Haifa University students write Wikipedia articles for academic credit in  "Wikimedia outreach" in  Education - Newsletter - July 2014

להשארת תגובות יש ללחוץ על כותרת הפוסט המתחילה במילים "עבודות ויקידמיות" כך תיכנסו לפוסט עצמו וייפתח להם לכם חלון להשארת תגובות. תודה

יום שבת, 9 באוגוסט 2014

מה בין טרול לטרול, ואיך גיליתי את הטרול

זה מה שהטרול היה רוצה לעשות לוויקיפדיה :).  מקור ויקישיתוף יוצר JNL

(למרות הניסוח בלשון זכר, כל מה שנכתב בפוסט מתייחס לנשים וגברים כאחד. (כן כן, יש גם נשים טרוליות))

בפעם הראשונה ששמעתי בוויקיפדיה את המושג טרול בהתייחס לעורכים בעייתיים, חשבתי שזאת בדיחה. אבל גיליתי שיש דבר כזה. בערך טרול (אינטרנט) בוויקיפדיה יש הגדרה ארוכה מאד מהו טרול, אבל בדף ויקיפדיה:התמודדות עם טרולים כתוב בפשטות: "טרולים באינטרנט הם אנשים שמחבלים באתרי תוכן", וזה כול הסיפור.
על פי כתבה בעיתון הארץ מפברואר 2014,  "טרולים ברשת חשים שמחה לאיד מהמצוקה של אחרים" והם מוגדרים כסאדיסטים". בוויקיפדיה העברית יש מספר עורכים לשעבר שהוגדרו כטרולים. לא כל עורך בעייתי בוויקיפדיה מוכרז כטרול. יש עורכים בעייתיים שנכנסים לערוך, פעמים רבות הם גם נרשמים לאתר ומשחיתים. העריכות הבעייתיות מזוהות מהר למדי, ועורכים אלה נחסמים. הבעיה היא אותם עורכים שלא מרפים. הם נחסמו מעריכה בוויקיפדיה העברית בגלל התנהלות מאד בעייתית. חלקם בעלי כשרון כתיבה, אבל חסרי יכולת לפעול בקהילה שיתופית מבלי לפגוע באחרים.
דוגמה לעריכה של טרול  שהונחה על ידו בדפי עורכים שונים כדי להביע את דעתו עליהם

הוויקיפדיה נכתבת על ידי עורכים הכותבים בהתנדבות מתוך אהבת הידע. בוויקיפדיה אין בעלות על ערכים, והעריכה נעשית תוך שיתוף פעולה בין עורכים שונים כשכול אחד יכול לשפר את הערכים שהאחר כתב. חוסר יכולת לפעול בשיתוף פעולה תוך הקפדה על כללי התנהגות בתוך הקהילה יכול להביא לחסימת העורך מעריכה בוויקיפדיה. עורך בעייתי משרה אווירה לא נעימה שפוגעת בחדוות הכתיבה ומבריחה עורכים מהמיזם. וללא עורכים פעילים, הוויקיפדיה לא תוכל להתקיים. לכן יש הקפדה עם עורכים כאלה, ואם אין שיפור בהתנהלות שלהם למרות האזהרות שניתנו להם, הם בסופו של דבר נחסמים מעריכה בוויקיפדיה ללא הגבלת זמן, ואם הם ממשיכים להציק כשהם כותבים מכתובות אי פי שונות תוך מעבר מכתובת לכתובת. הם מוכרזים כטרולים.
אני אישית לא מצליחה להבין את הרציונל העומד מאחורי התנהגותם. הרי כל עריכה שלהם משוחזרת, אין כל תועלת במה שהם עושים. הם לא משאירים אחריהם שום דבר חיובי. כשהם נכנסים בלילה למיטה, מה עובר בראשם? האם הם חושבים: היום הצקתי לזה ולזה, יופי היה לי יום מוצלח? הטרול מבלה את זמנו בפעילות מזיקה המשחיתה את נשמתו. האמת היא שצר לי עליהם. איזו הרגשה לא טובה היא לטרול לדעת שלא הביא כל תועלת, ואנשים ישמחו כשיעלם.
חלק מהטרולים לא מסתפקים בהצקה מעל דפי הוויקיפדיה ומעבירים את מלאכת ההצקה וההשחתה גם למרחבים אחרים מחוץ לוויקיפדיה. כדי להקשות על חסימתם הם מחליפים כתובות אי פי במהירות רבה מאד ומחליפים גם ספקי אינטרנט.
ההתמודדות אתם היא על ידי שחזור כל עריכה שלהם, חסימה וניתוק מגע. הכלל המנחה הוא "נא לא להאכיל את הטרול" או באנגלית "Please Do Not Feed The Troll" ובקיצור PDNFTT. כי הטרול רעב לתשומת לב ולהכרה במעשיו, והיה שמח מאד אם היו מנהלים אתו דיאלוג.

תמרור הומוריסטי "אל תאכיל את הטרול" . מקור ויקישיתוף, יוצר Asbestos
ולאחר שקראתם את כל מה שכתבתי, אני בטוחה שאינכם מתפלאים יותר שהתופעה הזאת של משחיתים, נקראת על שם טרול מפלצת מיתולוגית דמוית אדם שמקורה באגדות עם נורדיות וסקנדינביות.

`להשארת תגובות יש ללחוץ על כותרת הפוסט המתחילה במילים "מה בין טרול לטרול" כך תיכנסו לפוסט עצמו וייפתח להם לכם חלון להשארת תגובות. תודה

יום שלישי, 5 באוגוסט 2014

למה דגים או "דגדוגי דגים"

צולם על ידי חנה יריב מפורסם ברישיון חופשי cc-by-sa-3.0
  הדג הזה הוא פסל הניצב במרכזה של כיכר " שותפות חיפה-בוסטון" (שנקראה בעבר כיכר שער פלמר) מול שער פלמר 1 בעיר התחתית בחיפה. ואולי שינוי השם הידוע של הכיכר הוא גם סוג של דג. תמונה זאת ניתנה על ידי במתנה לגילגמש.  (דג זה מופיע על גבי בול המוקדש לשער פלמר שהונפק ב-23 ביוני 2014 ראו גליון בולים שער פלמר חיפה באתר דואר ישראל)

היו היה פעם ביוני 2006, בשנותיה הראשונות של הוויקיפדיה, באחד מדיוני החשיבות שהתקיים על אחד הערכים, בחר עורך ששם המשתמש שלו הוא גילגמש, להביע את דעתו על טיבו של הערך באמצעות הביטוי "X ודומיו הם סרטן בגופה של ויקי. הטיפול בסרטן הוא כריתת המקום הנגוע." הביטוי הזה עורר תגובות שליליות בטענה שלא יפה להשתמש בכינוי "סרטן" בהתייחס לטיבו של ערך. גילגמש שאל האם הכינוי "דג" במקום סרטן הוא בסדר? והתשובה הייתה חיובית..

מאז זרמו מים רבים בנהרות דיוני החשיבות של הוויקיפדיה העברית, חלקם היו סוערים מאד, וגילגמש  הרבה להשתמש במשפט "דג בגופה של וויקיפדיה" בהתייחסו לערך שאין מקומו בוויקיפדיה. במשך הזמן כדרכה של שפה, קיבל ביטוי זה את המשמעות השלילית של ה"סרטן". והוא התבקש לא להשתמש בו יותר, או להחליפו בביטוי אחר, אבל גילגמש סרב. למרות זאת שמתי לב שבשנה האחרונה הוא כמעט ולא השתמש בביטוי הזה.

בעקבות הדיון ביוני 2006 נוצרה אפילו תבנית הומוריסטית של "משתמש זה הוא דג בגופה של ויקיפדיה". יש כאלה שקיבלו זאת קשה ולא שכחו, ואפילו העלו את הנושא בכתבה בביטאון הוויקיפדיה העברית "הטילדה הרביעית" שיצא ב- 23 בנובמבר 2013 ויקיפדיה:הטילדה הרביעית/25/בריחת המוחות - הגרסה הוויקיפדית בפסקה "סרטן בגופה של ויקיפדיה" שכמובן החזיר את הביטוי המקורי לתודעה....

הביטוי מצא את מקומו גם בדף ויקיפדיה:הומור/קלישאות ויקי. במשך הזמן היו עורכים שגם הם בחרו להשתמש בביטוי הזה. למשל כאן. התייחסויות נוספות לדג הזה תוכלו לראות בשיחת משתמש:Gilgamesh/ארכיון 33

לדג הזה יש גם חיים נוספים, למשל בספר המדע הבדיוני של דאגלס אדמס: היו שלום ותודה על הדגים . זאת ההודעה שהשאירו הדולפינים לתושבי כדור הארץ כשעזבו אותו רגע לפני השמדתו. אז נקווה שאף אחד לא יגיד זאת על הוויקיפדיה לעולם, גם אם יש  בה מידי פעם דגים.

להשארת תגובות יש ללחוץ על כותרת הפוסט המתחיל במילים "למה דגים" כך תיכנסו לפוסט עצמו וייפתח להם לכם חלון להשארת תגובות. תודה

יום ראשון, 3 באוגוסט 2014

ויקיפדיה ואני – מיומנה של כותבת מתחילה

למה פתחתי את הבלוג?

ציור של August Müller1836–1885 מקור ויקישיתוף
נמצא בנחלת הכלל

אני עורכת בוויקיפדיה העברית מאז מאי 2009. בתחילה חוויתי קשיים וחבלי לידה, אבל יישמתי את הכלל שכשמגיעים למקום חדש רצוי להקשיב לבעלי הניסיון. מצאתי קהילה תומכת שמוכנה לסייע ואני מצדי סייעתי גם להם בכך שלא התעצלתי וקראתי את מדריכי הכתיבה השונים. השקעתי למדתי ושאלתי שאלות.

בוויקפדיה אני מתמקדת בעיקר בכתיבה בנושאי ארכאולוגיה וארץ ישראל. במשך הזמן בניתי (בעזרת ויקיפדים אחרים) את פורטל:ארכאולוגיה של המזרח הקרוב. הפכתי למפעילת מערכת ויזמתי עם מרצים מהפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה את מיזם כתיבת ערכים כמטלה אקדמית בפקולטה.

חלק מפעילותי בוויקיפדיה מתרכז בקבלת עורכים חדשים. עלה על דעתי שכתיבת בלוג שבו יבואו לידי ביטוי הסיפורים שמאחורי הקלעים של הוויקיפדיה העברית, תקרב אותה אל הקהל הרחב. כך תגלו כי מאחורי כל ערך נמצאים עורכים המשקיעים את זמנם בהתנדבות כדי להנגיש לציבור הרחב מידע איכותי וזמין ברישיון חופשי.


 פורסם ב"טילדה הרביעית" הביטאון של הוויקיפדים בוויקיפדיה העברית ב-16 בפברואר 2010


11 בינואר 2009 – 19:21
יאללה, עשיתי זאת, נרשמתי לוויקיפדיה. כבר מזמן רציתי לעשות זאת, אבל למי היה זמן. אז טוב שהחברה בה עבדתי קיצצה את עצמה לדעת. ננסה לראות מה זה ואיך כותבים ערכים. אבל קודם כול ננקה את הראש בוייטנאם ובקמבודיה. הכול נראה כל כך מסובך, אוף עד שאלמד.

5 במרץ 2009 – 10:30
להיכנס, לכתוב? ממש אין לי חשק עכשיו להתחיל ללמוד עוד תוכנה. נחכה קצת. נראה מה יקרה. אולי אחרי שנעמה תלד.

3 במאי 2009 – 18:43
כתבתי ערך, איזה כיף. לא היה כל כך קשה. אני לא מבינה ממה חששתי, רק לקחתי עבודה שכתבתי באוניברסיטה על "מגילת ון אמון", בחרתי את הפרקים הרלוונטיים, עשיתי העתק הדבק ושמרתי. כל כך פשוט. איזה כיף שאף אחד לא כתב את הערך הזה. חסכתי לעצמי את עבודת איסוף החומר.

3 במאי 2009 – 18:58
היי, מה זאת המודעה הזאת ששמו לי. "הערך זקוק לעריכה"? אני קיבלתי באוניברסיטה על העבודה הזאת מעל 90. ואלה חושבים שהיא לא מספיק טובה. איזו עריכה, על מה הם מדברים? מה לא בסדר? אולי שיטרחו ויסבירו. הם לא מבינים שאני חדשה כאן ועוד לא מכירה את המושגים שלהם? ואיך הם גילו כל כך מהר שכתבתי ערך. אז אם אני לא טובה מספיק בשבילם, לא צריך.
המצודה בתל ערד
מקור ויקישיתוף, יוצר: חנה יריב
רישיון: cc-by-sa-3.0

5 במאי 2009 – 14:00
אולי בכל זאת ניכנס לוויקיפדיה ונראה מה הם רוצים ממני. לא חבל? השקעתי זמן והנושא מעניין אותי. אני הרי יכולה ללמוד. היי, מה זה הפס הכתום הזה. איזו מודעה נחמדה. מברכים אותי לבואי, רעיון נהדר. יש חממה, יש דלפק ייעוץ. נחפש מישהו שיעזור. בואו נקרא מה כל אחד כותב. יש כאן מישהו בשם ינשוף עם מודעה מאוד מזמינה. גם אומר שלום, גם מציע עזרה בצעדים ראשונים. זה האיש בשבילי. אני אבלבל לו את המוח. הוא יעזור לי. נראה נחמד.

5 במאי 2009 – 15:00
איזה יופי, איך מסבירים לי יפה. גם מסבירים וגם נותנים דוגמאות, כך אפשר ללמוד! כבר למדתי לעשות קישורים ואיך חותמים בדפי שיחה (מצחיק איך שהם כתבו ששכחתי לחתום בדף השיחה. לא שכחתי, בכלל לא ידעתי שכך חותמים). אני אשפר את מגילת ון אמון ואעיף את תבנית העריכה המעצבנת הזאת מכאן.

חפירה ארכאולוגית בצ'טלהויוק בטורקיה
   מקור: ויקישיתוף, יוצר:Stipich Béla
רישיון GNU
5 במאי 2009 – 16:34
יופי, למדתי את תבנית {{בעבודה}}, עכשיו אוכל לעבוד בשקט ואף אחד לא יציק לי ויתערב. אני גם רוצה להעלות את מפת המסע שציירתי לוויקיפדיה, היא תוסיף המון לערך. שוב שואלים אותי שאלות על המפה. מה זאת אומרת בעל זכויות יוצרים? אני שרטטתי את המסע על המפה. נכון שסרקתי אותה מספר. הגשתי אותה במסגרת העבודה באוניברסיטה, שם לא הייתה כל בעיה.

6 במאי 2009 – 08:00
אני צריכה להיות היום במוסך, יש שם מחשב, אנצל את זמן ההמתנה לעבור על המדריכים של ויקיפדיה ואקרא, ואז אולי לא אקבל כל מיני תבניות ושאלות. יופי, ניצלתי את הזמן במוסך. הספקתי לעבור ביסודיות על המדריכים. השתגע ממני המוסכניק. הייתי כל כך סבלנית. לא היה אכפת לי שהתיקון התארך.
6 במאי 2009 – 16:05
מחקו לי את הקובץ של מסע ון אמון. מה כל כך בער להם? שאלו אותי שאלות, לא נותנים לי הזדמנות לברר. טוב שיהיה בלי מפה. אני לא יודעת לצייר מפות. חבל, המפה הוסיפה רבות לערך.
18 במאי 2009
פלינדרס פיטרי אבי הארכאולוגיה המודרנית
 ציור של הצייר לודוויג בלום
מקור ויקישיתוף, יוצר: מירה חן נכדתו של בלום
ברישיון cc-by-sa-3.0 

טוב, מגילת ון אמון מאחורי. נראה לי שצלחתי את הערך הראשון בשלום. שיפרתי גם את תל ערד, ואפילו ינשוף אמר לי שעשיתי עבודה יפה, נכתוב ערך על צ'טלהויוק. אבל צריך לבדוק לפני כן שהערך לא נכתב. חיפשתי, נהדר – אין ערך. אני יכולה לכתוב אותו. יופי, שמרתי את הערך. ערך שני מאחוריי. מה זו ההודעה הזאת? יש כבר ערך בשם צ'טאלהייק. איזה מין שם זה? מישהו בשם Ori כותב לי שהערך קיים. נשאל אותו מה לעשות. יופי, הוא ענה לי. אמנם חשב שאני גבר, אבל הסביר יפה והנחה אותי מה לעשות. מאוד עוזרים לי כל ההסברים האלה. אני לא מרגישה חסרת אונים.
15 ביולי 2009
כמה התקדמתי מאז שהתחלתי לכתוב, ואיזה חוויות עברתי. אפילו מחקו לי ערך. טוב זה לא יקרה יותר. התרכזתי בערכים על אתרים ארכאולוגים בארץ ישראל ובמסופוטמיה. למדתי את נושא הקטגוריות, אפילו קיבלתי פניות ושאלות בארכאולוגיה. מתחילים להכיר בקיומי כאן. גיליתי שיש כאן סדנה לגרפיקה. איזה יופי, אם הייתי יודעת על קיומה בתחילת דרכי הייתי חוסכת לעצמי את הציור שציירתי בוורד של קבר פיר ועוד, למרות שיצא לא רע. פנו אליי ויקיפדים שונים בדף השיחה שלי וכתבו לי כל הכבוד והציעועזרה. זה ממש נעים ומדרבן.
תחילת אוגוסט 2009
מפגש של הוויקיפדים העבריים סכות 2009 בפארק הירקון
במפגש זה גובש הרעיון לבנות את הפורטל
מקור: ויקישיתוף, יוצר: Dolev  ברישיון cc-by-sa-3.0

פנה אליי גילגמש והציע שאכתוב ערך במסגרת התחרות "מקצרמר למובחר". ראיתי את הפרסום. לא חשבתי בכלל להשתתף, חשבתי שהתחרות מיועדת לוותיקים ומנוסים יותר ממני. אני רק 3 חודשים בוויקיפדיה. אולי זה רעיון טוב. מתחשק לי לכתוב עלפלינדרס פיטרי. מישהו כתב עליו ערך כה קצר שממש כואב הלב. אבל איך אשתלט על כל החומר הזה בזמן הקצר העומד לרשותי, הוא חפר למעלה מ-60 אתרים ארכאולוגיים, ורוב האתרים בהם חפר אין להם בכלל ערך. אצטרך לשנס את מותניי.
ספטמבר 2009
עבר חודש מאד מעניין, קיבלתי עוד מחמאות, התקדמתי יפה עם פיטרי. איזו עזרה קיבלתי. פנו אליי גל אמיר (כותב הבלוג של אבו אלמוג), רוליגMT0דניאל צביRexאודיKulystab ועוד והציעו את עזרתם, לא חשבתי בכלל שזה קיים. חשבתי שאני צריכה לעשות הכול בעצמי. עזרו לי בהכחלת ערכים, בסדנה לגרפיקה, בטבלאות. והכרתי כל כך הרבה כותבים. היי, שווה ללכת לתחרות הזאת. והנה דניאל צבי מדבר איתי על פורטל ארכאולוגיה. בכלל לא ידעתי מה זה. יש מפגש באוקטובר בגני יהושע. נדבר במפגש ואבין טוב יותר במה מדובר. הרעיון נשמע לי נהדר.
שער לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב. הפורטל נבנה בין החודשים אוקטובר-דצמבר 2009 ביחד עם גל אמיר
את התמונה יצר MTO  בסדנה לגרפיקה בוויקיפדיה העברית כשהוא משתמש בתמונות חופשיות אחרות ברישיון cc-by-sa-3.0


להשארת תגובות יש ללחוץ על כותרת הפוסט המתחיל במילים "ויקיפדיה ואני" כך תיכנסו לפוסט עצמו וייפתח להם לכם חלון להשארת תגובות. תודה