שני האחים למשפחת לרמן: הסופר ישראל לרמן אותו הכרתי ופגשתי בשנת 2014, ואחיו חגי לרמן שהכרתי לראשונה כשם על לוח הזיכרון לחללי צה"ל ממלחמת העצמאות בבית יד לבנים בנשר

ב-31 באוקטובר 2020, מלאו שנתיים לפטירתו של הסופר ישראל לרמן זוכה פרס זאב לספרות ילדים ונוער ופרסים נוספים, ועד ה-23 באוקטובר 2020, חוץ ממשפחתו איש לא ידע על כך דבר. לרמן נפטר בגיל 95 והיה צלול עד יומו האחרון.

פגשתי את ישראל לרמן בספטמבר 2014 לקראת תערוכה היסטורית שארגנו בעיר נשר שנקראה "נשר בין קישון לכרמל". הוא נתן לי את תמונתו כחייל במלחמת העולם השנייה, צילמתי אותו אז מספר תמונות והן הועלו על ידי לערך אודותיו בוויקיפדיה העברית. בנוסף מסר לי אישית למשמרת 22 תמונות שהוא צילם בהפגנת הפועלים הגדולה ושביתה שהתקיימה בצעירותו כנגד תנאי העסקה של מפעל מלט נשר, שפועליו הקימו ב-1923 את שכונת הפועלים נשר. וכן את מחברת ההערות שלו שרשם לקראת כתיבת הספר "המלט ויוצריו נשר ביובלו" שפורסם ב-1976, לרמן היה אחראי על ליקוט החומר ואיסופו.

לרמן נולד בספטמבר 1923 ובשנת 1929 משפחתו הגיעה לנשר. לישראל היו שני אחים: דוד וחגי שנולד בנשר ביוני 1929. אביו אפרים עבד כפועל בבית החרושת למלט ואמו צפורה הייתה רופאת שיניים ידועה בנשר. ילדותו של ישראל עברה עליו ביישוב. הוא למד בבית הספר לילדי עובדים שאליעזר שמאלי היה המורה הראשון שלו. במלחמת העולם השנייה, התנדב לבריגדה היהודית של הצבא הבריטי. ב-1946 היה בין מייסדי רמות נפתלי. לאחר שנה חזר לנשר וגר בבית הוריו בנשר. הוא החל לעבוד בבית החרושת נשר בתפקידים שונים. במלחמת העצמאות התגייס לגדוד 23 של חטיבת כרמלי ולחם בין היתר בקרב על ג'נין. לאחר מלחמת העצמאות עבר עם משפחתו להתגורר מספר שנים בשכונת תל חנן שהוקמה במקום בו שכן הכפר הערבי בלד א-שייח'. לאחר מכן עבר עם משפחתו לקריית טבעון, והמשיך לעבוד בבית החרושת למלט בנשר עד לפרישתו לגמלאות. היה גם חבר ועד העובדים של נשר והוציא את הביטאון של המפעל.

מעטפת המכתב שהופנה לצפורה לרמן רופאת השניים 

שיעל נכדתה העלתה בפוסט בקבוצה "נשר של פעם"

קברם המשותף של ישראל לרמן ואשתו מרים בבית הקברות בטבעון

השביתה הגדולה בנשר. צולם ב-1945 במרכז שכונת נשר היום דרך השלום 70 כיכר ההסתדרות

ספרו הראשון יצא בשנת 1966 ונקרא "כל השבט הזה" והוא מבוסס על זיכרונות הילדות שלו בשכונת הצריפים בנשר, כך גם ספריו "דרבנות ליגאל" ו"יורים על השכונה: או, אסור לאכול חמאה אוסטרלית". בסך הכול לרמן כתב 21 ספרים. ישראל לרמן זכה בפרס אנדרסן לספרות ילדים.

אז איך נודע לי שלרמן נפטר, ידיעה שהביאה לעדכון פטירתו בערך אודותיו בוויקיפדיה העברית.

תושבת קריית חיים אראלה ישראלית ערכה סדר בביתה וגילתה להפתעתה צרור מכתבים נשכחים בני למעלה מ-70 שנה ששמר בעלה המנוח דב ישראלית בן נשר בביתם. דב היה חברו של חגי לרמן אחיו של ישראל לרמן. חגי הצטרף לפלמ"ח ולחם במלחמת העצמאות בחטיבת הראל בגדוד הרביעי שנקרא "גדוד הפורצים" (מפקדה הראשון של החטיבה היה יצחק רבין, ומפקדי גדוד הפורצים היו יוסף טבנקין ודוד אלעזר), חגי נפצע קשה ב-26 במאי 1948 (יז באייר תש"ח) בקרבות הקשים על גבעת הרדאר, ונפטר מפצעיו ביום למחרת ב-27 במאי 1948 (יח באייר תש"ח) בהיותו בן 19. חגי נקבר בתחילה בשייח'-באדר א' לאחר מכן קברו הועבר להר הרצל אזור א' חלקה 12, שורה 1. בספרו של יאיר מדוצקי "קרבות גבעת הרדאר במלחמת העצמאות" נכתב שחגי לרמן היה מ"כ שימש בתפקיד סמ"מ, הומלץ לדרגת סמל, ואילו באתר יזכור הוא רשום כטוראי.

אראלה ישראלית סיפרה על מציאת המכתבים לאלכס רינגר מוביל מיזם נשר נגלית לעין של יד בן צבי. הבת, נעמי אדלר ישראלית, החליטה לעניין בסיפור המכתב את ירון אנוש מהתוכנית השבועית ברשת ב׳ ״קול שישי״ כדי לחושפו לציבור. ביום ששי, ה- 2 באוקטובר 2020 התראיין אחיה גיורא ישראלית בתוכניתו של ירון אנוש, בעקבות כך נוצר קשר בין יעל לרמן ברונס בתו של ישראל לרמן עם ירון אנוש ואלכס רינגר, וגם היא התראיינה אצל ירון אנוש. אלכס סיפר ליעל על קבוצת פייסבוק היסטורית שאני מנהלת ששמה "נשר של פעם". יעל הצטרפה לקבוצה והעלתה פוסט העוסק בסבתה ציפורה לרמן. ותיקי נשר זוכרים כמובן את המשפחה. מתוך התגובות גיליתי שישראל לרמן נפטר ב-31 באוקטובר 2018 ונדהמתי לקרוא זאת. חיפוש במרשתת לא העלה דבר. שאלתי את יעל למה היא ואחיה לא פרסמו בציבור את דבר פטירתו, מסתבר שכמו שישראל לרמן היה איש צנוע, כך גם בתו ובנו.

בוויקיפדיה העברית המידע עודכן מידית, אני מפרסמת את הפוסט הזה כדי לעשות קצת צדק היסטורי לישראל לרמן, שאף עיתון ואף מערכת חדשות לא פרסמו את דבר פטירתו.

תמונות מצורפות:

כל התמונות המשפחתיות והמכתב של צפורה לרמן, למעט תמונתו של ישראל לרמן במדי הבריגדה (אותה ישראל לרמן מסר לי אישית), נמסרו לי באדיבותה של יעל לרמן ברונס, בתו של ישראל לרמן.

הסברים לתמונות:

לרמן במדי הבריגדה היהודית בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. זאת התמונה שישראל לרמן נתן לי בשנת 2014. התמונה צולמה בין השנים 1943-1941.
ישראל לרמן מימין, חגי במרכז ודוד משמאל. התמונה צולמה ב- 1943 לערך.
דודו אחיו של ישראל ואמו ציפורה לרמן ליד הצריף בנשר
ישראל ואמו ציפורה שהתגייסה לצבא הבריטי.
אחת התמונות מהשביתה והפגנה הגדולה בנשר
תחילת מכתבו של דב ישראלית שנכתב 4 ימים לאחר מותו של חגי.
מעטפת המכתב שהופנה לצפורה לרמן רופאת השניים שיעל נכדתה העלתה בפוסט בקבוצה "נשר של פעם"
אפרים וציפורה לרמן בשכונת הצריפים נשר
קברם המשותף של ישראל לרמן ואשתו מרים בבית הקברות בטבעון. בשבת 21 בנובמבר 2020 נסעתי מנשר לבית הקברות כדי לצלם את קברו של ישראל לרמן לערך בוויקיפדיה. הרגשתי שהערך יהיה חסר בלי תמונה של הקבר
דף ממחברת ההערות של ישראל לרמן לספר המלט ויוצריו
המכתב שכתבה צפורה לרמן לבנה חגי ביום 13 במאי 1948 
חגי לרמן בספרו של יאיר מדוצקי: "קרבות גבעת הרדאר במלחמת העצמאות"
שמו של חגי לרמן על לוח הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות של העיר נשר ששכן בתוך מבנה האנדרטה לחללי המלחמות בשכונת גבעת נשר בעיר נשר. התמונה צולמה על ידי ב- 8 באפריל 2010‏. לוח זיכרון זה נהרס בעת שיפוץ המבנה בשנת 2013 ושוקם בעזרת תקציב שהגיע ממחלקת ההנצחה ממשרד הביטחון בשנת 2023. התמונה שצילמתי בשנת 2010 סייעה מאד לאמן חן וינקלר לשקם את לוח ההנצחה השבור

 לוח הזיכרון ממלחמת העצמאות בבית יד לבנים בנשר ברחוב החלוצים בשכונת גבעת נשר. שמו של חגי לרמן מופיע שביעי מלמעלה

המכתב שכתבה צפורה לרמן לבנה חגי ביום 13 במאי 1948

 פורום קהלת - פרשת בובות הקש בוויקיפדיה העברית

ב- 17 ביולי 2023 התפרסמה כתבה בעיתון הארץ של הכתב עומר בן יעקב שכותרתו היא 

נחשפו "בובות קש" של פורום קהלת שפעלו בסתר להטות את ויקיפדיה.

קישור לכתבה בהארץ

בוויקיפדיה העברית נפתח דיון בדף ויקיפדיה:מזנון בפרק בעקבות פרשת בובות הקש של חוקר בקהלת. הדיון נפתח באותו יום על ידי העורך איתמראֶשפָּר ב-17 ביולי 2023

קישור לדיון במזנון

במקביל עורכת בשםHila Livne פתחה דף בוויקיפדיה המתעד את הפרשה ויקיפדיה:פרשת בובות הקש 2023 הדף נפתח ב-13 ביולי 2023. נראה שהיא ידעה על הפרשה עוד לפני הכתבה. תוך 5 דקות עורך בשם מקף העביר את הדף לדף זניח משתמשת:Hila Livne/פרשת בובות הקש 2023. ב-24 ביולי העברתי את הדף לשם: ויקיפדיה:פרשת בובות הקש 2023 - פורום קהלת עם תקציר עריכה "צריך להיות במרחב ויקיפדיה לא בדף משנה של משתמש. מוזמנים להרחיב" והרחבתי את המידע בדף. ואז תוך 10 דקות מקף שהוא פעיל מערכת שחזר אותי עם תקציר עריכה:  כאמור, הבירוקרטים הם אלו שיוצרים דפים כאלה. אל תיצרו עצמאית דפי פרשות במרחב ויקיפדיה. עד היום ה-4 באוגוסט 2023 אין דף כזה בוויקיפדיה העברית, למרות שאני אישית פניתי לביורוקרט ביקורת בדף שיחתו ושאלתי למה אין דף כזה. לא קיבלתי מענה עינייני.

בוויקיפדיה העברית יש מספר דפים על פרשות של בובות קש.

1. ויקיפדיה:פרשת בובות קש 2011

2. ויקיפדיה:פרשת השימוש בחשבונות נוספים לשם הטיית דיונים והצבעות שנפתח ב-11 במרץ 2019 על ידי עורך משתמש:Tomtom שאינו ביורוקרט. כך שהטענה של מקף לא נכונה.

3. ויקיפדיה:פרשת בובות קש 2022 דף זה נפתח על ידי משתמש:גארפילד ב- 24 במאי 2022. גארפילד הוא ביורוקרט. 

משתמש:מקף הוא עורך חדש יחסית, העריכה הראשונה שלו בוויקיפדיה העברית נעשתה ב-21 ביולי 2021. אז זה מה שהוא מכיר. כתבתי לו שהוא טועה, אבל מקף לא בדק.

אני מעתיקה לכאן את הדף משתמשת:Hila Livne/פרשת בובות הקש 2023. הקרדיט לטקסט שנכתב שם הוו לכל העורכים שערכו. ראו גרסאות קודמות. אבל ליתר ביטחון הטקסט יועתק לכאן. כי אם הדף יימחק מסיבה כל שהיא גם זה יעלם.

פרשת בובות הקש 2023 - במהלך יולי 2023 עלו חשדות לגבי השימוש במספר חשבונות בתור בובות קש והפרת כללי הקהילה בעניין. לאחר בחינת החשדות, נראה היה כי קיים קשר ישיר בין מספר חשבונות, הללו הפעילו בובות קש, על מנת לשנות את דעת הקהילה בכל הקשור לערכים של פורום קהלת

פורום קהלת הודה כי מדובר באחד מעובדיו שהנו עורך בתשלום, אך לטענתו רק חלק קטן נעשה מהמשרדים של פורום קהלת ואת רוב בובות הקש הוא הפעיל לא מהמשרדים של פורום קהלת אלא בזמנו החופשי ומביתו. פורום קהלת התחייבו לעשות ככל יכולתם כדי שמקרים כאילו לא ישנו בעתיד והודה כי ישנם משתמשים רבים העורכים ממשרדי פורום קהלת בשכר. ראו כתבה נחשפו "בובות קש" של פורום קהלת שפעלו בסתר להטות את ויקיפדיה של עומר בן יעקב באתר הארץ, 17 ביולי 2023

בובות הקש

נמצא קשר ישיר ומובהק בין

• סבורני
• בן קיש
• Hamoshav
• ראב"ד1785
• שחמ-טאי1

שני המשתמשים סבורני ובן קיש יחד עם שלוש בובות הקש הושעו לצמיתות מהמיזם

ערכים שנערכו על ידי בובות הקש

מאז שנפתחו במאי, חשבונות מזויפים אלה היו מעורבים גם בעריכת

1. עילת הסבירות
2. שמרנות, ליברטריאניזם
3. המכון הישראלי לדמוקרטיה
4. פוסטמודרניזם ושדלנות (לובינג, מה שהפורום עושה בכנסת).
5. אחד החשבונות אף ערך בוויקיפדיה באנגלית את הערך על פורום קהלת, עבירה של ניגוד עניינים כשלעצמה ויקיפדיה באנגלית.

עוד ערכו חשבונות אלה את הערכים:

1. זכות עמידה
2. דמוקרטיה
3. המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע
4. כלכלת חלחול
5. נאו-ליברליזם
6. סוציאל דמוקרטיה
7. עיתונאי
8. קומוניזם
9. יועץ משפטי
10. שביתה
11. סובסידיה
12. דיון אזרחי
13. חנוך מילביצקי

בדיקה מקיפה של כל העריכות שבוצעו באמצעות חשבונות אלה מעלה כי הם היו פעילים בכל ימות השבוע, לאורך כמעט כל היממה - גם בשעות העבודה."

דיונים במזנון על הפרשה

ראו ויקיפדיה:מזנון#בעקבות פרשת בובות הקש של חוקר בקהלת. ראו גם כאן

בתקשורת

הפרשה הגיעה לשידור בטלויזיה ובעיתון הארץ ^[1]

הערות שוליים

^ "נחשפו "בובות קש" של פורום קהלת שפעלו בסתר להטות את ויקיפדיה". הארץ.

אחת הטענות שהועלו בדיון במזנון הוא שמחכים לתגובה של פורום קהלת. זה מה שמקף כתב: אני בקשר עם קהלת ודורש מהם תשובות. – מקף ෴‏ 18:11, 17 ביולי 2023 (IDT)

ממתי מחכים לתגובה של זה שיצר את הבעיה כדי לפתוח דף במרחב ויקיפדיה? מה עוד שעומר בן יעקב כבר קיבל את תגובתו של "פורום קהלת" במאמרו נכתב

מפורום קהלת נמסר בתגובה כי: ״לאחר תלונה שהתקבלה אצלנו על הפרה לכאורה של כללי הקהילה בוויקיפדיה, מנכ"ל פורום קהלת ערך תחקיר פנימי מיידי. מהתחקיר עלה כי חוקר מצוות קהלת פתח על דעת עצמו ובלי לעדכן אף אדם אחר כמה משתמשים בוויקיפדיה, ובזמנו הפנוי ביצע עריכות והשתתף בהצבעות שונות. הממצאים המלאים דווחו מיד למובילי הטיפול באירוע מטעם ויקיפדיה. אנו מקפידים תמיד לציין בשקיפות מלאה כל עריכה בתשלום מטעמנו בוויקיפדיה תוך עמידה בכל כללי הקהילה. זהו אירוע חמור שלא נעשה מטעם פורום קהלת בשום צורה שהיא, לקחנו עליו אחריות מלאה ונעשה ככל יכולתנו לוודא שלא ישנה, בין היתר באמצעות רענון הנהלים לצוות כולו והחמרה של כללי הקבע שלנו להתנהלות פרטית במרחב הדיגיטלי שעלולה להתפרש כאילו יש לה קשר לפורום".

אני תוהה למה מחכים 3 הביורוקרטים בוויקיפדיה העברית

1. משתמש:ביקורת - בנובמבר 2024 לא נבחר להיות בירוקרט וטוב שכך

2. משתמש:Dovno - פרש במאי 2024 והפסיק לערות בוויקיפדיה

3.משתמש:גארפילד - בנובמבר 2024 לא נבחר להיות בירוקרט וטוב שכך

תמונה שצילמתי בהפגנה כנגד המהפכה המשטרית בחיפה, כיכר חורב 8 באפריל 2023.

 הבעיה היא לא הימין. הבעיה היא אנשים שהולכים כמו הילדים אחרי החלילן מהמלין אחריו עד שהם טבעו

 

מתי נשר נוסדה - היישוב שנולד במקרה ולא בהחלטה

פוסט זה פורסם לראשונה ב-15 בינואר 2018  בבלוג של ספריית אוניברסיטת חיפה 

שמי חנה יריב, גדלתי כילדה בשכונת תל חנן בעיר נשר ותמיד סיפרו לי שנשר נוסדה ב-1925. שנה זאת הופיעה בפרסומים של המועצה המקומית נשר. תל חנן הייתה אחת משכונותיה יחד עם גבעת נשר, בן דור (בילדותי קראנו לה חוואסה) ושכונת הצריפים הוותיקה נשר משני צידי הכביש לעמק יזרעאל ליד בית החרושת למלט נשר. כילדה שלמדה בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 בבית ספר "ישורון" בתל-חנן, שנת 1925 נראתה לי מספיק רחוקה ומאד מזמן. את האבק של ארובות נשר כולנו הכרנו, וגם את אגמי המים של בית החרושת שקראנו להם "מחפרים". כילדה הלכתי עם אבי בשבת לבית הכנסת בשכונת נשר הוותיקה וגם הספרייה שלי הייתה באחד הצריפים של נשר במקום בו שוכן היום אצטדיון נשר. 

שער חוברת שהוציאה המועצה המקומית נשר בשנת 1967 במלאת 15 שנים למועצה שנוסדה בשנת 1952. יש לשים לב לספרה 1 של המספר 15 המופיעה בצורת ארובה. כך התייחסו אז במועצה לבית החרושת, הוא היה כה חשוב ובתודעה של פרנסי העיר. לכן לדעתי שנת 1925 נקבעה כשנת הקמה, כי זו השנה שבית החרושת החל להפיק מלט.

ב-3 במאי 2009 לאחר יציאתי לגמלאות, התחלתי לערוך בוויקיפדיה העברית. בין הערכים הראשונים שכתבתי היה הערך על שכונת תל חנן שבה גדלתי. העריכה הראשונה שלי בערך על העיר נשר נעשתה ב-26  במאי 2009. כל שעשיתי היה לקשר לערך תל חנן אותו כתבתי. באותה עת בוויקיפדיה העברית היה כתוב שנשר נוסדה ב-1925 וכי שכונת תל חנן צורפה לנשר ב-1954. בדצמבר 2009 החלפתי מספר תמונות בערך, אבל הערך עצמו לא השתנה מבחינת תוכנו. הרחבתי קצת את הערך בינואר ובתחילת פברואר 2010. ב-14 בפברואר 2010, החלטתי להתלבש סופית על הערך ולהרחיבו הרחבה משמעותית והוספתי לו תבנית בעבודה. עבדתי על הערך בחודשים פברואר-מאי 2010, קראתי חומר רב, וב-17 במאי 2010, הסרתי את תבנית בעבודה.

הערך כלל כ-127,405 בתים (פי 12.4 מגודלו כשהתחלתי להרחיבו), ובפתיח היה כתוב שהעיר נוסדה ב-1924. תוך כדי עבודה על הערך נשר, יצרתי גם ערכים נפרדים לשכונת בן-דור וגבעת נשר. את השינוי של שנת ההקמה מ-1925 ל-1924, הכנסתי ב-9 במרץ 2014  עם תקציר עריכה "הצריפים הראשונים נבנו ב-1924 ולא 1925", זאת לאחר שקראתי חומר רב והיה ברור מהמקורות שתוך כדי הקמת בית החרושת (בין ספטמבר 1923 לאוקטובר 1925) הוקמה קהילה והיו צריפים ותושבים, ומוסדות יישוביים, ולכן לא נכון היה לכתוב שנשר הוקמה ב-1925 במועד בו הסתיימה בניית בית החרושת למלט. להערכתי ראשי היישוב נשר קבעו את שנת 1925 כשנת הקמה של היישוב, בגלל שבעברם הם היו פועלי בית החרושת, וסיום הקמת בית החרושת היה אירוע מכונן בחיי התושבים, שבו הובטחה להם עבודה גם לאחר השלמת בניית בית החרושת. גם לאחר הורדת תבנית בעבודה המשכתי לעבוד על הערך יחד עם עורכים נוספים וב-8 ביוני 2010 הערך הפך לערך מומלץ, כששנת ההקמה היא 1924..

הייחוד בהקמת היישוב נשר היה שזה ישוב שנוסד לא כהחלטה מסודרת כמו למשל קיבוץ יגור (שמתיישביו הראשונים גרו בחושות של "סלמייה" של בית חרושת נשר), נהלל, או נהרייה, אלא כהתארגנות ספונטנית של פועלי בית החרושת שלא רצו ללכת ברגל מיד יום מחיפה לבית חרושת מרחק הליכה גדול, כשהם עוברים דרך הכפר בלד א-שייח' (היום שכונת תל חנן). במהלך שנת 2014, בעקבות התארגנות מספר תושבי נשר לקבוצה שקראנו לה "נאמני מורשת נשר", חידשתי את התעניינותי בנושא שנת ההקמה המדויקת של העיר נשר. הספרים שעמדו לרשותי היה הספר על בית החרושת נשר שאת המחקר עליו עשה הסופר ישראל לרמן שעבד בבית החרושת, "המלט ויוצריו – נשר ביובלו, מפעלי מלט פורטלנד ישראליים נשר" שיצא ב-1976 הספר של אהרון קמינקר שעבד בבית החרושת שנים רבות מיום היווסדו, "השכונה בצל ארובות העשן " שיצא בחיפה ב-1978, ועוד מספר מחקרים ופרסומים כמו מחקרה של פרופ' דבורה ברנשטיין "נשר יהודים וערבים במפעל" שיצא בקתדרה ב-1995. כל מה שיצא על העיר נשר ושכונותיה בכל ספר שהוא, קראתי, וגם דאגתי שרובו יצטרף לספרייה הפרטית שלי.

בקבוצה של פעילים בנושא השימור בנשר התעורר הוויכוח לגבי שנת היסוד של נשר, כדי לפתור את בעיית הוויכוח בקבוצה שלא קיבלה את דעתי, הצעתי לפנות לאנשי אקדמיה ולקבל חוות דעת מקצועית. פרופ' דבורה ברנשטיין חזרה אלינו היא ביקשה ממני שאשלח לה חלקים מספרו של קמינקר "השכונה בצל ארובות העשן" אותו הכירה. ולאחר מכן ב-14 בספטמבר 2014 היא כתבה לי את המכתב הבא:

שלום רב
שמחתי לקבל ממך קטעים מספרו של א. קמינקר – השכונה בצל הארובות. קראתי לפני לא מעט שנים את החוברת במלואה והעמודים ששלחת עזרו לי להיזכר בעיקרי הדברים.
שאלתך בדבר שנת הקמת היישוב, לצורך הנצחתו במוזיאון של הישוב, הינה מעניינת וחשובה. הקשר הקרוב ביותר בין המפעל לבין היישוב מעלה שאלות לגבי התזמון. האם לזהות את הקמת היישוב עם המפעל או לבחון אותו בפני עצמו. אין ספק שהקמת היישוב הייתה קשורה להקמת בית חרושת נשר. בניית בית החרושת החלה בשנת 1923 ובמקביל הוקמו צריפים ראשונים עבור העובדים. עם זאת, היישוב 'נשר' איננו התגלמות של המפעל, אלא יישוב שצמח מאותם צריפים ראשונים, תוך רציפות מרשימה והתפתח ליישוב בפני עצמו. האבחנה בין הישוב, או בימים הראשונים, השכונה, לבין בית החרושת ברורה גם בספרו של קמינקר. לדוגמא - "שכונתנו הקטנה שעושה את צעדיה הראשונים על אדמת הטרשים בצילו של בית החרושת העתיד לשמש מנוף כביר לבנין הארץ." (עמ' 30) בצילו אמנם, אך במובחן ממנו. ובכן ישנה שכונה וישנו בית חרושת. כבר לגבי השנים הראשונות אפשר להמחיש את השוני בין עניני השכונה לפעולתו של המפעל. בבית החרושת – עבדו הפועלים בהקמת המפעל בתקווה כי יועסקו בו גם לאחר שיתחיל ייצור המלט. במקביל בשכונה התקיימה פעילות אחרת – בניית צריפים נוספים, מקלחות, תנורים וכיו"ב. במקרה הראשון הוקמה תשתית לייצור מלט, במקרה השני (בשכונה) הוקמה תשתית של חיים קהילתיים. יש לזכור כי בבית החרושת עבדו בעיקר, ואולי רק, הגברים. ואילו ב'שכונה', שהלכה והתרחבה עם השנים, חיו רווקים, אבל גם משפחות, נשים וילדים.
ואסכם, אם כוונתכם להקים מוזיאון של היישוב נשר, הרי אין לי ספק כי יש להתחיל בהקמת הצריפים ולעקוב אחרי הקהילה שצמחה בשכונת הצריפים ואחרי האופן שצריפים אלה הפכו עם הזמן ליישוב מגוון שפיתח חיי קהילה עשירים.
בברכה 

פרופ' דבורה ברנשטיין
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה 
אוניברסיטת חיפה 

בהמשך ב-14 בספטמבר 2014 בשעה 18:50, הוסיפה את התוספת הבאה:
לחנה שלום
אבהיר שוב
כפי שכתבתי להבנתי יש לקבוע את הקמת נשר על פי צמיחתה של קהילה ולא על פי תהליכי הייצור של המלט.
הקהילה מתחילה בשכונת הצריפים, כפי שמפורט באופן כל כך ברור ושובה לב בחוברת של קמינקר. היות ובניית המפעל החלה בספטמבר 1923 אין לי כל ידיעה אם הצריפים כבר היו קיימים בחדשים אלה, ובמקרה זה השנה ממנה מציינים הקמה תהיה 1923. ייתכן מאד ולא הספיקו להקים את הצריפים כבר בסוף 1923 אלא בחדשים הראשונים של 1924, ואז הספירה מתחילה מ-1924. אלו האפשרויות ונראה לי שייתכן ליתר בטחון לבחור במועד המאוחר יותר, קרי - 1924.
בברכה
פרופ' דבורה ברנשטיין
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה
אוניברסיטת חיפה

את מכתביה של פרופ' ברנשטיין הבאתי בפני חברי הקבוצה  שנקראה נאמני מורשת נשר שקיבלו את חוות הדעת זו, והעתקתי גם לדף השיחה של הערך נשר בוויקיפדיה העברית. הנושא הובא גם לעיריית נשר והיא שינתה בפרסומיה את שנת ההקמה של העיר נשר ל-1924.

אבל...מה שהיה חסר לנו בכל הסיפור הזה היא הוכחה שהיו כבר צריפים ב-1923 כדי להקדים את שנת ההקמה ל-1923. את הנס הביאה מחלקת המדיה של ספריית אוניברסיטת חיפה. אל הספרייה הגיעו אלבומי התמונות של בלה שניטלנדר אחד המהנדסים הראשונים של בית החרושת למלט. את האוסף תרמה בתו נעמי קרוזו שנולדה בנשר וחיה היום בקנדה. אחת התמונות הראתה מספר מועט של צריפים בנשר ועליה הכיתוב 1923. מי שגילה את אוזני בדבר קיום האוסף היה רפי ברייר שסבו היה מבוני בית החרושת והיה אחד מחברי קבוצת הפעילים. מיד התקשרתי לאורה זהבי מנהלת מחלקת המדיה בספרייה, נפגשנו ב-31 באוקטובר 2017 וסיכמנו על בדיקה נוספת של התמונה כדי להיות בטוחים שאין סיבה לא לקבל את התאריך הרשום עליה.

הצריפים הראשונים של פועלי בית החרושת נשר שנבנו לצד כביש חיפה-נצרת, היום כביש 752 העובר במרכז שכונת נשר הוותיקה מול כיכר ההסתדרות של היום. התמונה צולמה על ידי בלה שניטלנדר שהיה מהמהנדסים הראשונים של בית החרושת נשר

העברתי את התמונה לפרופ' דבורה ברנשטיין שהסכימה לתת לי חוות דעת מעודכנת בהמשך לחוות הדעת מספטמבר 2014. ב-7 בדצמבר 2017 קיבלתי ממנה את המכתב הבא:

לחנה שלום רב,
שמחתי לשמוע ממך לאחר שחלפו מספר שנים מהתכתבותנו הקודמת וכן שמחתי לראות את הצילום שמצאת מהתקופה המוקדמת של הקמתו של הישוב 'נשר'. בהתכתבותנו הקודמת שיתפת אותי בהתחבטות לגבי קביעת שנת ההקמה של הישוב 'נשר'. נראה היה לי נכון, כפי שכתבתי לך, לקבוע את המועד על פי בניית הצריפים וצעדי ההתיישבות הראשונים, ולא על פי תהליכי הייצור (קרי, שקי המלט הראשונים) שיש להניח כי היו מעט מאוחר יותר. עדיין נשארה אז השאלה האם הצריפים הוקמו כבר ב-1923 עם תחילת בניית המפעל או מעט מאוחר יותר. לפיכך בזמנו, 2014, הערכתי כי סביר ששנת ההקמה הייתה 1924. הצילום שהעברת לי של הצלם בלה שניטלנדר, מהנדס בית חרושת נשר, הינו צילום יפהפה ומרגש. הצלם כתב בבירור בפינה העליונה של התמונה 1923 NESHER . בעזרת צילום זה מוסר הספק לגבי שנת תחילת הקמת הישוב ומועד צעדי ההתיישבות הראשונים. הצריפים למעשה מדברים בשם עצמם, והרישום של הצלם על גבי התמונה פותר את שאלת התארוך. אי לכך אני מעדכנת, בעקבות הצילום, את חוות דעתי מה – 14 לספטמבר, 2014, בה הערכתי ששנת ההקמה הייתה 1924, ומאשרת כי ללא ספק השנה הייתה 1923. אשמח אם תעדכני זאת גם בוויקיפדיה.
בברכה
דבורה ברנשטיין

את המכתב הזה העליתי לדף השיחה של הערך נשר בוויקיפדיה העברית לדיון, ולאחר תקופת המתנה, שיניתי את שנת ההקמה של העיר נשר ל-1923.

בעקבות כך, נשר תחגוג בשנת 2023 חגיגות 100 שנים ליישוב. אני מרגישה שיצרתי היסטוריה בנשר.

ביום 23 בדצמבר 2020, פרסמה עיריית נשר קול קורא לתושבים להצטרף ולקחת חלק בתכנון החגיגות

להשארת תגובות ראו למטה בתחתית הפוסט. תודה